- הסל שלך ריק כרגע. המשך קנייה נעימה :)
- המשיכו לטייל באתר
לפני שתצללו לקריאה, שימו לכם ברקע את הקטע המקסים הזה של אחמד אלשייבה, כישרון בנגינה, שמבצע גרסאות כיסוי לשירים מוכרים תוך שימוש במגוון של כלים, ובראשם העוד. מקסים, מקפיץ ומשמח.
חודשון מאי בסימן זיכרון ועצמאות. את הרעיון לחודשון הגיתי כבר לפני שבועיים. כתבתי, שיפרתי – ואז, מתיישבת להעלות הכל למחשב, היום, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ונכנס בי עצב. עצב גדול. על המלחמות והמוות, גם על הסבל הנורא שנמצא ממש לידנו מעבר לגבול הצפוני.
זה הזכיר לי הרצאה שראיתי השבוע על איך שאנחנו רואים את העולם. הדובר שעמד על הבמה ביקש מהקהל להצביע עליו. כשזה אכן עשה את שביקש, המשיך ואמר שמה שהם רואים זו בעצם ההשתקפות של בבואתו המתורגמת לתמונה בתוך מוחיהם. כך, בעצם, אנו שומעים, רואים, מריחים ומרגישים – הכל בתוך עצמנו. אנחנו אחראים על החוויה שלנו. אנחנו, ולא אף אחד אחר.
אם כך הדבר, הרי שאותה אחריות היא מאד רצינית: האם אנחנו מייצרים לעצמנו חוויות של סבל? של כאב ועצב? ולמה אם כן לא לייצר לעצמנו עולם שהוא רק שמח ומאושר?
אני מאמינה, מנקודת המבט שלי, שבעולם הזה נפרשת לפנינו קשת שלמה של רגשות, שהחיים “מעבירים” אותנו בתוכה. עלינו לחוש את כולם: את השמחה, ההתרגשות, הפחד, העצב והכאב. לחוש אותה על כל גוניה. ואם אפשר, מה שאבקש הוא לכוון את המינון. לבחור לנו דרך שבה יהיה לנו קל לעבור בין אותם רגשות. לחוש את העצב ולעבור ממנו לשמחה ולהודיה. זה מזכיר לכם משהו שעברנו השבוע?
לצפייה בסרטון לחצו כאן. יש כאלו שנשארים בעצב. בואו נהיה גם בשמחה.
מבצע החודש למאי מקבל בברכה את אחת מתופעות הקיץ שמזמזמות בעורפינו – היתושות. הן אמנם חיות גם בחורף, אבל בתקופה הזו הן יוצאות לחגוג את החום, שאהוב עליהן מאוד. אז לפני שנרוץ בבית עם מגבות, לפניכם מגוון של מוצרים טבעיים דוחי יתושות, תחת השם קישטתושה – שמן למבער, שמן למריחה, קרם או ספריי על בסיס מים. תוכלו להזמין מוצר אחד או כמה מהם, ובסיום ההזמנה הזינו את הקוד יתושות. הקוד יספק לכם בחודש הקרוב 10 אחוזי הנחה על כל המוצרים הטבעיים שירחיקו מכם את היתושות. במידה ואתם מזמינים דרך האתר – אל תשכחו לרשום לי את גיל המשתמשים, כדי שהמינון יהיה בהתאם. תוכלו גם להזמין את המוצרים בהנחה בשיחת טלפון או הודעת WhatsApp למספר 050-9604060.
לעמוד של מוצרי קישטתושה באתר שלי לחצו כאן.
הרצאה אחת בחודש, והפעם על חינוך – נושא שקרוב ללבי. קן רובינסון, איש חינוך שקיבל את התואר “סיר” מדבר על החינוך כ”ראקולוגיה אנושית”, שבה שיטת החינוך הנוכחית כורה במוחותינו למען מצרך אחד ספציפי, בעוד שאנו צריכים להתייחס לחינוך כאל מודל חקלאי שבו נאפשר את כל התנאים הנדרשים לילדינו לצמוח לפי הפוטנציאל האישי שלהם. לחצו כאן לצפייה בהרצאה. ממליצה מאד להמשיך גם להרצאות אחרות שלו.
לפני שאפנה את הבמה למתארחת החודש, אני מבקשת להציג בפניכם את יניב, אישי:
שלום לכל הקוראות והקוראים, שמח מאוד להכיר. שמי יניב, בן 33, וזכיתי להיות בעלה של מיכלי, ואבא לשתי בנותינו המקסימות שיר ושקד. במקצועי אני איש תקשורת, אבל כמובן שאני לוקח באהבה גם חלק בעשייה המיוחדת שנכנסה לחיינו.
את המוצרים של רתמי אני מכיר שנים רבות, ואין שמח ממני שהשמנים והתמציות הפכו לבני בית. בחודשים האחרונים נחשפתי עוד יותר לקסמים ולעושר שמביאה הרוקחות הטבעית לעולם. אני לומד את היכולות המדהימות של המוצרים לרפא, לחזק ולהבריא. לא פעם אני עומד מולכם בקשר בטלפון, שמח לענות על שאלות או לסייע במידע נוסף. פעמים רבות חייכתי לעצמי ברגעים הראשונים שעניתי לשיחות הטלפון שלכם, כנראה שזו הפעם הראשונה ששמעתם קול גברי מעבר לקו – ואחרי ההפתעה הראשונית תמיד היו לנו שיחות נעימות ומעשירות.
בחודש האחרון העלינו לאוויר אתר ועמוד פייסבוק, שניהם חדשים ועדיין לא שלמים – אך כבר כיום מכילים מידע רב על כל המוצרים, מאפשרים לדעת כיצד להשתמש בהם, וכמובן לרכוש אותם ישירות מהמחשב או מהטלפון הנייד. עוד נשפר אותם רבות. אשמח מאוד לשמוע מכם על החוויה שלכם בשימוש באתר, לקבל הצעות והמלצות, וגם עצות טובות – כדי שנהיה שם בשבילכם גם באינטרנט, לצד הטלפון, ה־WhatsApp והדואר האלקטרוני. אני כאן, ושמח שגם אתם.
מתארחת החודש היא שירלי קירשנבוים, מלווה ומנחת סדנאות ועבודה פנימית. נפגשנו לצידי מיטת הטיפולים, ובין חולייה לרקמה היא פשוט שבתה אותי באישיותה. כאן שירלי כותבת כמה מילים על עצמאות:
יש לי ילד בן ארבע וחצי. פלא. פלא אדם. בכל יום ראשון הוא הולך לו לחוג כדורגל. כי הוא כמו אחיו הגדול (בן ה־15). השבוע הסעתי אותו אל החוג, וכשהגענו אל המקום הוא מיהר לרדת מהאוטו, הביט לעברי ואמר: “עכשיו אל תרדי מהאוטו ותיסעי, ושאבא יבוא לקחת אותי בחמש. ביי” הוא טרק את הדלת ורץ מהר מהר אל המגרש בכל כוח רגליו הקטנטנות והחזקות.
האימון עוד לא התחיל, אבל הוא כבר הניח את בקבוק השתייה בצד ורץ לבעוט את הכדור לכל עבר, כמו כל שאר הדרדקים שהיו שם.
ישבתי באוטו, הסתכלתי עליו – ודמעות של התרגשות מילאו אותי. אז, הסתכלתי עליי ושאלתי את עצמי מה כל כך ריגש אותי עכשיו בילד שלי? ריגש עד דמעות?
ופתאום הבנתי שזו העצמאות. מרגש אותי מאוד לזהות ולפגוש את הרגעים שבהם בני משפחתי נעשים עצמאיים.
התגברות על פחד. הסכמה להישאר לבד. התעקשות על משהו אמיתי שחשוב להם… כולם רגעים שממלאים אותי בהשראה ומפגישים אותי עם רגעי הצמיחה שלהם.
אני נולדתי ביום העצמאות, ויש בתוכי הרבה כבוד למקום הזה שרוצה לעשות לבד. לא בבדידות. פשוט לבד. למקום בנו שמוכן לצעוד את המסע שלו מתוך הצמא האישי, מתוך הקשבה לקריאה הפנימית. מתוך הידיעה החזקה שאני יכול/ה לעשות הכל פה על פני האדמה. כל מה שיתבקש ממני לעשות יהיה בגודל של בת אדם.
והלא אני בת אדם…
אז לכל פלאי האדם שגדלים וגדלות פה בעולם – תודה רבה רבה לכם על מה שאתם מזכירים לנו בחייכם כל הזמן.
לזכור, ולא לשכוח.
חודש נפלא,
היו טובים לעצמכם.
מיכל
