יום הולדת
חודש תמוז, חודש יום ההולדת שלי. איכשהוא, בכל שנה, היכן שאני נמצאת, ראש חודש תמוז מביא איתו משב קל של עצבות לא מוסברת. אני קוראת לה "דכדכת יומולדת". רק שהשנה, באופן מפתיע שכזה, קורה משהו חדש, מסקרן ומדגדג. אותה "דכדכת" דווקא מרחיבה, מאפשרת לי להכניס את הראש פנימה ולהציץ, לסדר, לנקות, לראות מה חדש – ואז, גם חיוך מתגנב לו, תנועה של עיניים ושפתיים מאשרת.
את גדלה, מזל טוב.
לא כינים ולא יער
מבצע החודש מגיע הפעם בעקבות הביקוש הגדול. מה לעשות? הכינים כאן, וכנראה גם בהמוניהם. ולכן, לנקות ת'ראש – התכשיר הטבעי לטיפול בכינים, מוצע לאורך כל יולי ב־10 אחוזי הנחה. אם תרצו, תוכלו להזמין ממני גם תרסיס מיוחד של לנקות ת'ראש, המיועד לשמירה ולמניעה על הראש. לחיצה קלילה לפני היציאה מהגן והכינים ידעו שאין להם עם מי להתעסק. התרסיס המיוחד נמכר באותו מחיר בגודל 100 מ"ל (כמות יותר ממשולשת). להזמנת התרסיס המיוחד ריכשו כאן את התכשיר וכיתבו בהערות שאתם חושקים בתרסיס. אני אדאג לשאר.
תיכף אשוב
בסוף החודש אטוס לשבוע וחצי. בזמן הזה יניב ישמח לקבל את שיחותיכם, ועדיין אשמח שתקדימו את הזמנותיכם לפני 22 ביולי. מבטיחה לחזור עם חוויות לחודשון הבא.
ההרצאה שהפכה לשיר
במיוחד לחודש הזה, נפלה בחיקי מתנת יום הולדת בדמות הרצאה שהיא לא פחות ממרתקת. המרצה הוא חורחה דרקסלר. חורחה הוא דובר ספרדית (אבל אל דאגה, כמו כל ההרצאות גם כאן יש תרגום לעברית), ובהרצאה שלו הוא מכיר לנו את הדצימה – בית בשיר בספרדית עתיקה, שבנוי במבנה יוצא דופן: 10 שורות ו־8 הברות בכל שורה.
חורחה מביא גם את השקפתו על זהות דרך היווצרות המוסיקה, ואיך שהיא מקשרת את כולנו למקום אחד, פנימי. בסוף הוא גם שר בקסם רב השמור לאנשים בשם חורחה.
זוהי פעם ראשונה שיוצא לי לכתוב ולהראות לאחרים מלבדי. ניסיתי את הדצימה של חורחה וזה מה שיצא:
יש בי רצון לאהבה
אהבה לצבעים וגוונים
שתעיף אותי לשחקים
כזו שמתרחבת לה
מילים רוקמת וטווה
מבקשת הרמוניה
צליל יוצא מדומייה
פורט מיתרי נשמתי
הו הנה את אהבתי
הישארי נא הלליה
מכתב מרתמי
ואם באהבה עסקינן – רתמי אהובתי, שהתגעגעתי אליה מאוד, מתארחת החודש ומספרת לנו על מסעותיה. כשקראתי את שכתבה, לחלוחית כיסתה את עיניי. הנה מכתבה:
היי נבוך, איך פוגשים מחדש ידיד ישן? אני מתרגשת לכתוב ונאלמת. אסדר לי ברקע את אלבומה של פטואומטה דיאוורה:
אולי אתחיל ללהג, סמול טוק, אספר קורותיי – יצאנו בתחילת מרץ אל פורטוגל, שזיכתה אותי בדרכון אירופאי ופתחה בפניי שער להגשים חלום גדול – להניח למוכר, לצאת אל הלא נודע, לאפשר לעצמי זמן פנוי רב, להיות חופשיה יותר, להיות הראשונה בתור. שכרנו אוטוקארוון! שזו חוויה מפני עצמה, בית פלוס אוטו, איזה אוטו? משאית! מהר מאוד הסתבר שאני נמוכה מידי בכדי להגיע לקלאץ׳! ובאחת אורן הפכה להיות נהגת המשאית של המסע, אחת וגם יחידה, ואני החלקתי לתפקיד עוזרת הנהגת, משתדלת לנווט אותנו הרחק מסמטאות צרות במיוחד ומיני דרכים שפתאום נראות מפוקפקות כשיש בית על הגב. אז כמובן שיש סיפורים על טרקטור שבא לחלץ אותנו משיפוע עשבי תמים למידי שהקארוון לא הצליח לעלות וסימטה חד סיטרית צרה באופן מיוחד שנקלענו אליה ובסופה היתה פנייה צרה בלתי אפשרית, כך שהיינו צריכות לעלות (כן, זו היתה סימטה של רחוב בירידה תלולה) ברווברס, כ- 150 מטר, ברחוב שהמרחק בין גוף הרכב לקירות הבתים היה כחוט השערה, אני מכוונת ואורן מזנקת עליות ברוורס. כמובן, שפורטוגלי חמוד נטול שיניים, שנקלע למאורע, על כלבו, התגייסו ושמרו על הרכב מקדימה בעוד אני מכוונת מאחור. הצלחנו! היה מלחיץ ובסוף מצחיק. החמוד וכלבו הלכו על הכביש והובילו אותנו החוצה מתוך סבך הרחובות, שיירה מצחיקה.
רצינו למצוא בית בפורטוגל, נעים, שקט, מרחב ליצירה, בסיס לנוע ממנו למקומות חדשים, קן לשוב אליו ממסעות. כבר מהארץ אורן זיהתה אחד כזה, קבענו פגישה ליומיים אחרי הנחיתה, נכנסנו לאדמה, הסתכלנו זו על זו- נעים! מיקה הגיעה וחיבקה אותנו, מרק לחץ ידנו, הבית והאדמה הזדחלו אל ליבנו. מצאנו! חתימות, חסכונות, ירושות, עו״ד, בנקאים, המרות, ההעברות… בינתיים נעות בין אגמים, הרים, גבעות ומרחבים גדושי רתמים שופעים-שמחים כפי שמעולם לא ראיתי.
המים הזכים, אשר זורמים בברזי ביתנו, מהבאר, שבמורד החלקה המה, עצי דובדבנים, זיתים, אגסים, תאנים, תפוזים, עץ לימון שופע במיוחד וכרם עתיק, עוטפים אותנו, משפיעים עלינו מטובם.
אחרי חודש וחצי החזרנו את האוטוקארוון וקפצנו לביקור בישראל. סהר אחותי המהממת התחתנה עם רועי המקסים. הסתפרתי, התלבשתי יפה יפה, התאפרתי ובאנו לחתונת שישי בצהריים כיפית במיוחד. הנה להתחלה, בקטנה, ליהגתי, פתחתי את השער, מקווה שאתן בטוב, שמחות בחלקכן, לא שוכחות לחלום ואז להגשים.
וגם אקנח בהמלצה למי שרוצים לנגוס ולטייל עוד בעולם הגדול. זו ממש חובה לשתף בבלוג הנהדר של סהר ורועי (הבלוג נקרא yolo שזה you only live once- אהבתי). הם אוהבים לטייל ויוצרים בטיולים שלהם שילוב מגניב ומשובח של טבע ושל פינוק שווה. הם עושים תחקירים על האיזור, מתכננים מסלולים, מוצאים מקומות לינה מפנקים, מסעדות מומלצות, ובגלל שהם סקרנים אז כל מיני חויות חד פעמיות- כמו יציאה לציד פטריות כמהין!. הבלוג שלהם מושקע במיוחד, לינקים, טיפים, מסלולים, המלצות ותמונות שהם מצלמים. ממליצה במיוחד על הפוסט של צפון יוון: http://www.yolo-blog.com
זוכרים את חורחה? קחו משפט שלו לסיום: "הדברים רק נראים טהורים אם מסתכלים עליהם מרחוק. חשוב מאד להכיר את השורשים שלנו, לדעת מאין באנו, להכיר את ההיסטוריה. אבל באותו הזמן חשוב גם כן, לדעת מהיכן הגענו ולהבין שכולנו, בעצם, איננו משום מקום".
לחיי מציאת מקומנו,
חודש טוב
מיכל